חיפוש
דף הבית גליל
חפש ישוב
קבוצות התיישבות
על הגליל
אירועי עצמאות 65
מאגר משרות בגליל
הטבות ומענקים
חינוך
תחבורה
תרבות
תיירות
כתבות
קישורים

כתבות/הצעת חוק ההתנתקות: מענק מיוחד של 90 אלף שקל למתנחלים שיעברו להתגורר בנגב ובגליל

הצעת חוק ההתנתקות:
מענק מיוחד של 90 אלף שקל למתנחלים שיעברו להתגורר בנגב ובגליל

מתוך העיתונות- הארץ  14/09/04

עקרונות הצעת החוק ותשלום המקדמות והפיצויים למפונים יובאו היום לדיון בקבינט

להלן נוסח הצעת החוק ליישום תוכנית ההתנתקות:

"בהתאם לסעיף 6 לנספח ג' להחלטת הממשלה מס' 1996, מיום 6.6.2004 (להלן - ההחלטה), מוגשות לועדת השרים לענייני ביטחון לאומי המלצות הועדה לענייני פינוי, פיצוי והתיישבות חלופית.

1. הגדרות

א. "היום הקובע" - כהגדרתו בסעיף 14 לנספח ג' להחלטה - י"ז בסיון התשס"ד, 6.6.04;

ב. "ישראלי" - אדם הרשום במרשם האוכלוסין לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965;

ג. "המנהלה" - מנהלת הביצוע במשרד ראש הממשלה אשר הוקמה בהתאם לסעיף 8 לנספח ג' להחלטה.

2. הפינוי

1. החוק ליישום תוכנית ההתנתקות יחול על כל שטח חבל עזה וכן על שטח בצפון השומרון שיתואר בתוספת לחוק.

2. לאחר שהממשלה תחליט על פינויה של כל אחת מקבוצות היישובים כאמור בסעיף 2(א)(2) לנספח א' להחלטה, יקבע ראש הממשלה בצו את השטחים שיפונו, ולגבי כל שטח ייקבע יום פינויו. (להלן - שטח מפונה).

3. ראש הממשלה, בהתייעצות עם שר הביטחון ועם השר לביטחון הפנים, יקבע בצו לגבי כל שטח מפונה את יום הגבלת הכניסה אליו.

4. הפינוי יחול לגבי תושבים ישראלים ותאגידים ישראלים ונכסיהם.

5. סמכויות מפקדי כוחות צה"ל באזורים בהתאם לתחיקת הביטחון יישמרו, הן לגבי השטח המפונה והן לגבי שאר האזורים.

6. החל ממועד שממנו ואילך תיאסר הכניסה לשטח המפונה -

(1) כניסת אנשים לשטח תעשה בהיתר של מפקד;

(2) תותר כניסת ישראלים שמקום מגוריהם ביישוב שיפונה;

(3) המפקד יהיה רשאי להתיר כניסה לשטח המפונה לספקי שירותים חיוניים, ולמי שלדעתו כניסתו לשטח נחוצה ולא תפריע לפינוי;

(4) סעיף זה לא יחול על כוחות הביטחון.

7. החל מן היום שייקבע לפינוי לא ייכנסו ישראלים לשטח המפונה ולא ישהו בו, למעט כוחות הביטחון, אלא בהיתר מאת מפקדי כוחות צה"ל באזורים. כניסה לשטח מפונה ושהיה בו ללא היתר וכן התנגדות המהווה הפרעה לפינוי - יהוו עבירות.

8. כוחות הביטחון יהיו רשאים למנוע כניסה לשטח מפונה בניגוד לחוק ורשאים להוציא ממנו את מי ששוהה בו בניגוד לחוק.

9. כל הזכויות לגבי מקרקעין שהוקנו לישראלי מאת הממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש בשטח המפונה או מכוח הקניה מאת הממונה, יהיו בטלות מיום הפינוי. ההחזקה במקרקעין כאמור תעבור לידי הממונה באמצעות המנהלה, עד ליום הפינוי או יום עזיבת השטח המפונה שעליו הוסכם בחוזה עם המנהלה, לפי המוקדם.

10. ישראלי יחויב לפנות מטלטלין שבשליטתו מן השטח המפונה עד ליום הפינוי או ליום עזיבת השטח המפונה, לפי המוקדם. מיטלטלין שימצאו בשטח המפונה לאחר מועד זה, יראו את בעליהם כאילו ויתר עליהם, והמדינה תהיה לבעלת המיטלטלין.

11. לאחר המועד שיקבע לפינוי תהיה המדינה מוסמכת להוציא כל נכס מהשטח המפונה, ולנהוג בו מנהג בעלים.

3. הפיצוי

3.1. כללי

תכלית החוק ליישום תוכנית ההתנתקות להקנות לזכאים לכך כפי שיוגדרו בחוק פיצוי הוגן וראוי בגין בית המגורים, עסק ופרנסה, וכן מענק עבור הוצאות העברה כמפורט להלן בהתאם לנסיבות הפינוי המיוחדות, בגין זכויות שרכשו עד היום הקובע. הפיצוי יבוצע על פי כללים אחידים ככל האפשר, שיפורסמו. הליך הפיצוי ייעשה ביעילות, ובאופן פשוט ככל האפשר וללא יצירת תלות מתמשכת בן המפונים לבין רשויות המדינה.

3.2. הפיצוי עבור המגורים

3.2.1. כללי

תכלית הפיצוי בגין בית המגורים הנה לאפשר למפונה פתרון דיור חלופי על מנת שימשיך את אורח חייו מחוץ לשטח המפונה. הפיצוי יהיה בסכום כסף, שיחושב על פי זכויותיו של המפונה בבית המגורים וותק המגורים שלו בשטח המפונה.

3.2.2. מסלול א' - ערך בית בשטח המפונה

מסלול פיצוי זה מבוסס על פיצוי בגובה ערך בית ביישוב המפונה.

זכאים למסלול זה הם ישראלים בעלי חוזה חכירה או בר רשות מהמדינה ביחס לקרקע ולבית המגורים, וכן ישראלים שהם צד לחוזה עם שלוחיה של המדינה שנערך על פי הוראות חוזה בין המדינה לבין שלוחיה ביחס לקרקע ולבית המגורים. זכאים נוספים הם חברים באגודה שיתופית במושב שיתופי בשטח המפונה, שמרכז חייהם במושב השיתופי, ולאגודה השיתופית היתה הרשאה לגבי בית המגורים על פי חוזה בינה לבין ההסתדרות הציונית, שנחתם מכוח חוזה בין ההסתדרות הציונית לבין הממונה.

לצורך חישוב הפיצוי נקבע טיפוסי בתים בשטח המפונה, ולכל טיפוס בית נקבעה עלות בניה למ"ר. הפיצוי יחושב כמכפלה של השטח העיקרי של הבית המפונה במ"ר (עד השטח המותר לבניה לפני תוכנית המתאר החלה) בעלות הבניה למ"ר, שתקבע בדירוג לפי טיפוס הבית המפונה כמפורט להלן. שטח הבית לצורך החישוב לא יפחת מ-70 מ"ר

בניה מטיפוס א' ("בנה ביתך" - 4,050 ש"ח למ"ר בנוי;

בניה מטיפוס ב' (בניה מרוכזת - 3,375 ש"ח למ"ר בנוי;

בניה מטיפוס ג' (בניה טרומית- 2,700 ש"ח למ"ר בנוי (...)

3.2.3. מסלול ב' - בית באזור ייחוס בהתייחסות לותק המגורים

זכאים למסלול זה הם ישראלים בעלי חוזה חכירה או בר רשות על פי תנאי מסלול א', אשר ביום הקובע היה מרכז חייהם בשטח המפונה מעל לשנתיים רצופות. לא תהא זכאות לפי מסלול זה ליותר מבית אחד לזכאי.

זכאים למסלול זה יקבלו בנוסף לערך טיפוסי של בית המגורים שלהם, על פי החישוב במסלול א' כאמור לעיל, רכיב פיצוי נוסף. רכיב זה חושב בהתאם לשווי מגרש למגורים ביישוב קהילתי (או הרחבה ביישוב חקלאי) ונחלה ביישוב חקלאי באזור יחוס מתאים במדינת ישראל, כמפורט בטבלה. רכיב זה ישולם חלקו במזומן וחלקו בהלוואה על פי הוותק של הזכאי בשטח המפונה, כמפורט להלן (...)

התחשבות בותק המגורים

זכאי למסלול זה, שהתגורר בשטח המפונה מעל שנתיים יקבל פיצוי בגין הקרקע (מגרש או חלקה א') כמפורט בסעיף זה, תוך התחשבות בותק המגורים שלו בשטח המפונה כאשר חלק מן הפיצוי יהיה במזומן וחלקו בהלואה מוטבת לזכאים של משרד הבינוי והשיכון. ההלוואה תינתן רק במידה שהזכאי ירכוש בית מגורים או קרקע למגורים או נחלה.

ככל שותק המגורים בשטח המפונה גדול יותר, כך יגדל הסכום שניתן במזומן אל מול הסכום שניתן בהלוואה מוטבת, כמפורט בטבלה (...)

3.2.6. תמריץ להתיישבות חלופית באזור עדיפות

מי שמרכז חייו היה בשטח המפונה ביום הקובע והוא זכאי לפיצוי בגין בית המגורים כאמור לעיל, ומבקש לרכוש או לבנות בית מגורים באזורי עדיפות לאומית א' למגורים בנגב או בגליל, יוכל לקבל סיוע נוסף להתיישבות באזורי עדיפות לאומית א' למגורים בנגב או בגליל.

התמריץ יינתן רק למשפחה שתרכוש קרקע או בית מגורים באזור העדיפות, ויינתן כהלוואה אשר תהפוך למענק, אם בתום 5 שנים לא הועברו הזכויות בקרקע.

מוצע כי סכום המענק המותנה יעמוד על 90,000 ש"ח למשפחה.

3.2.7. מענק העברה ושכר דירה לתקופת מעבר

למענק זה הכולל עלות הוצאות העברה ושכר דירה תהא זכאית יחידת משפחה המתגוררת בשטח המפונה ומרכז חייה בשטח המפונה, לפי גודל המשפחה, ואשר פינתה את השטח המפונה עד מועד שיקבע לפי החוק. הזכאים למענק זה יהיו גם מי שהתגוררו בשטח המפונה בשכירות פרטית.

כל משפחה תקבל מענק שכר דירה לתקופה של חצי שנה שיחושב לפי שכר דירה באזור ייחוס. דמי השכירות יקבעו על פי מספר הנפשות ביחידת המשפחה (...)

3.3. פיצוי עבור הסתגלות ואובדן פרנסה לשכירים

3.3.1. כללי

תכלית הפיצוי לאפשר לשכירים העובדים וגרים בשטח המפונה שהופסקה עבודתם עקב הפינוי קצבה חודשית מחליפת-שכר לתקופה מוגדרת. לשכירים מעל גיל 57, שסיכוייהם להקלט בשוק העובדה נמוכה יותר, מוצע בנוסף תשלום קצבה חודשית, עד גיל הפרישה.

הפיצוי לא יינתן לעובדים בשטח המפונה שחל לגביהם הסכם קיבוצי או צו הרחבה הקובע הסדר אחר. כמו כן הפינוי לא יינתן לעובדים בשטח המפונה שחל לגביהם ההסכם הקיבוצי מיום 25.7.80 שבין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הכללית או ההסכם הקיבוצי מיום 13.12.93 שבין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הכללית והסתדרות עובדי המדינה.

3.3.2. תשלום פיצויי פיטורים מידי המעביד

לא תהיה התערבות מצד המדינה במסגרת יחסי העבודה הרגילים על פי הדין החל, ולכן תשלום פיצוי פיטורים לעובדים שיפוטרו עקב הפינוי או יתפטרו עקב הפינוי, ייעשה בידי מעבידיהם. תקבע הוראה כי ישראלי שהתגורר בשטח המפונה, עבד מחוץ לשטח המפונה ועבר לגור במרחק של יותר מ-40 קילומטר ממקום עבודתו לפני הפינוי, ייחשב זכאי לפיצוי פיטורים, במסגרת הפיצוי בגין זכויות בעסקים ייקבע מנגנון שיבטיח שהמעבידים ישלמו את פיצויי הפיטורים לעובדים מתוך כספי הפיצוי האמור.

3.3.3. תשלומי פרנסה (דמי הסתגלות וגמול פרישה)

דמי הסתגלות

עובד ישראלי שביום הקובע עבד אצל מעביד בשטח המפונה והתגורר בשטח המפונה, ופוטר או התפטר יהיה זכאי לתשלום דמי הסתגלות מהמדינה. יובהר כי זכאות זו לא תנתן לעובד כאמור שהתפטר ומעבידו המשיך לפעול מחוץ לשטח המפונה, אלא אם העובד עבר לגור במרחק של יותר מ-40 קילומטר ממקום עסקו החדש של מעבידו.

סכום דמי ההסתגלות לחודש יהיה שווה לשכר החודשי הממוצע של העובד בשנה שקדמה לסיום עבודתו, והוא לא יעלה על פעמיים השכר הממוצע במשק ולא יפחת משכר המינימום לחודש(...)

3.4. פיצוי עבור עסקים

3.4.1. כללי

עסק מפונה אשר עומד במבחני הזכאות ליום הקובע יהיה זכאי לפיצוי בגין הפינוי. הפיצוי לעסקים בתחום התעשייה, המסחר והשירותים ולעסקים החקלאיים יבוסס על עקרונות דומים בשינויים המחויבים (...)

3.4.2. מבחני הזכאות

מבחני הזכאות לפיצוי עסקים יחייבו הוכחת זכות במקרקעין בשטח המפונה והוכחת פעילות של העסק ביום הקובע בשטח המפונה (...)"